בואו נדבר רגע על פחד.
כמנוע מוטיבציה.
אני פוגשת מפעם לפעם לקוחות שמחפשים ש"יתנו להם בראש!" ש"יהיו קשוחים אתם"
ומנגד מנטורים ש"נותנים בראש", שישמח להסביר לך כמה אתה ה"קטן עכשיו" – באמונה, ביכולת, בביצוע.
שהעולם בנוי מלמעלה ולמטה.
אתה. אדוני בלמטה. בפחות שווה וטוב.
וזה אך רק כדי להראות לך כמה אתה יכול לגדול אח"כ.
אני לא מאמינה בגישה הזאת.
כמעט כל יום, אני רואה, בעלי עסקים, עצמאים, בעלי חברות, מנכ"לים וואן מאן שואוס נאבקים כדי לקדם את המטרות שלהם, נאבקים כדי להבין את החסמים שלהם, נאבקים כדי לשמר תחושת ערך עצמי.
לפעמים הם זקוקים לאישורים וחיזוקים מבחוץ אבל לעולם!
לעולם לא ייהנו - בטווח הארוך אם
ימדדו אותם מול "ווינרים".
ישפטו אותם.
יבקרו אותם.
יגרמו להם להרגיש אשמה.
קטנים.
חסרי ערך.
ואני אפילו לא מדברת על תג המחיר שדורשים כדי לספק שירות הפחדה מבוסס תוצאות (שיחה נפרדת)
נשאר ממוקדים.
הפחדה לא יקדם אף אחד לעבר היכולות שלו.
המחשבה "אני אפס" לא תקדם אותך.
רצון להימנע מתחושת החמצה הוא אכן כוח מניע אך בעל דלק לנסיעה מאוד קצרה ומהירה לשנאה עצמית.
קחו אוויר. החיים שלכם, אין שופט אובייקטיבי עבורם. (בחילוניות)
תעשו טובה לעצמכם.
אל תחשבו ש"פחד" הוא כוח יעיל לפעולה עד שפגשתם את הכוח של תשוקה ואהבה.
ועד שהרגשתם את החתירה לממש אותם בעשייה!
מה דעתכם?
Comments