על הסרט The Adam Project ותחפושת של רגשות. ניהול עצמי זה תמיד גם רזולוציה רגשית

#אסטרטגיות_של _ניהול _עצמי #תחפושות_מקוריות

מה הקשר בין הסרט המופלא The Adam Project לתחפושת של רגשות?

רוב הזמן יש לנו מין תפיסה כזאת תמימה וטבעית שמה שאנחנו רואים זה מה שיש שם! זה הגיוני שנחשוב ככה כי למה שנחשוב שמה שאנחנו רואים ומרגישים הוא לא נכון. פורים הוא חג כזה כייפי שרק בסופו אני מרשה לעצמי לפתוח פה דלת למקום אחר קצת עם פחות נצנצים וקולולו של פאן פאן (שאהובים עליי ממש ועדיין) תחפושת של רגשות? איכשהוא למרות הקורונה והמגבלות הענקיות שלה על תקציבי הענק

שהיא מורגלת בהם וגיוס צוותי הענק שנדרשים להפקות המגה ענקיות שלה,

יצאו עכשיו כמה סרטים מעולים. אחד מהם הוא The Adam Project מין שימוש משובח בנוסחאות של סרטי סופר הירו.

יש הטוענים שהסרט הוא מתחזה אליהם. אבל מה אכפת לנו, נהנינו ממנו כל כך.

יש רגע בסרט שילד בן 12 מסביר ל... (טוב נו לא אעשה לכם ספויילר.) למישהו– שבמשך שנים הכעס שלו היה פשוט תחפושת לעצב שלו. ועצב זה רגע שקשה להחזיק! וזה נכון. מי מאיתנו רוצה להרגיש עצוב, חסר אונים, כאוב ולחשוב את המחשבות המחלישות האלו על העולם בנרטיבים שהוא הקורבן. כעס ידידנו הוא עוצמתי, מלא הצדקה, כוח ופוטנציאל שינוי לסיפור הזה שבו אתה הטוב האחרים הם הנוולים. העניין הוא שכעס אול מוביל לשינוי אבל יש מרחבים מובהקים שבם הוא מוביל לשינוי לרעה, להרס, לפגיעה.

אז מצד אחד, כעס יכול להביא לשחרור נשים בארה"ב או פשוט להפסיק דיכוי של שחורים ומצד שני במשפחה, כשהוא מגיע מכאב – למנוע אפשרות לדבר, וביחסים בכלל – יצירת כאבים נוספים מוסווים.

תחפושת נוספת נפוצה מאוד היא תחושת אשמה שמתחפשת לצורך להעניק יותר מה שצריך/ מגיע.

כשאתם מרגישים צורך "לפצות" – זה לא תמיד כי "מגיע" . לפעמים שווה לבדוק אם יש שם אג'נדה באמת עמוקה שבחנתם מכל צד וחתמתם עליה. לפעמים זה פשוט אשמה.

אני אומרת שרגש כמו עצב טהור הוא הדבר הכי בריא שיש. אפשר לעבד אותו ולעבוד איתו ככה כמו שהוא. אשמה היא כלי עבודה לתיקון כשהיא מגיעה ככה נקי. כעס ידידנו עדיף לשמור כשומר ראש ופחות כדובר שלנו. מודה שאפילו שמחה יכולה להיות תחפושת אבל לא נכנסת לזה אפילו. מאחלת לנו שכל רגש יקבל את מעמדו בהורות, בעשייה שלנו.

שבוע מופלא של גילוי ותוצאות נפלאות

ציור: מאוסף פרטי של... ציורי גן מפורים מתישהו (((-: